מים שלנו

א. אפיית המצות תיעשה אך ורק ב'מים שלנו', מלשון 'לינה' – כלומר שעמדו לילה שלם אחר שאיבתם להתקרר.
ב. מותר לקחת מים מהברז לצורך 'מים שלנו' , ויש מחמירים לשאוב דווקא ממעיין או נהר וכדומה .
ג. זמן השאיבה – יש לשאוב את המים בשקיעה, ואין להקל לכתחילה לשאוב בזמן אחר, ובין הספרדים יש שהקלו לשאוב בעוד יום . בדיעבד אם שאב זמן רב לפני השקיעה יכול להשתמש במים. ואם שאב אחרי השקיעה לפני חצות הלילה, יכול בדיעבד להשתמש במים למחרת בתנאי שעברו שתים עשרה שעות משעת השאיבה.
ד. יכול לשאוב בפעם אחת לכמה ימים .
ה. היות והשאיבה צריכה להיות לשם מצת מצוה, יאמר בזמן השאיבה: "לשם מצת מצוה" .
ו. בזמן השאיבה, יש לסנן את המים בבגד לבן ונקי, כדי לוודא כי המים נקיים לחלוטין מכל פירור של לכלוך וחמץ . כדי להקל על המלאכה ניתן לסנן את המים קודם השימוש בהם, על ידי נתינת בגד וכדומה על פי הכלי ממנו מוציאים את המים למדידה.
ז. לאחר השאיבה יניח את המים בחדר קריר, ובמקום שהשמש לא תזרח עליהם, כדי שלא יתחממו . אם צריך להוביל את המים במהלך היום, יובילם מכוסים מכל צדדיהם כדי שלא תפגע בהם השמש .
ח. הרוצה לאפות ביום ראשון צריך לשאוב מים ביום חמישי. אם שכח, יכול לשאוב בדיעבד גם ביום שישי לפני שמקבל עליו שבת .
ט. אם אין לו 'מים שלנו' לא יאפה, שהרי בימינו מצויים מצות רבות לצאת בהם ידי חובה. אולם אם אפה בטעות במים שלא לנו, המצות מותרות , אך לליל הסדר ייקח מצות אחרות .
י. אם רואה שהולכים להיגמר לו ה'מים שלנו', יכול לערב מים רגילים כך שה'מים שלנו' יהיו רוב, ויבטלו את המים שנוספו .