הלישה, העיבוד והעריכה

א. אין לשין שיעור גדול משיעור החייב בהפרשת חלה. וזאת מחשש שמא בעיסה גדולה משיעור חלה הלש עלול שלא ללוש חלק ממנה, כך שנמצא שיש בצק השוהה ללא עסק ועלול להחמיץ.
ב. בשיעור החייב בחלה נחלקו האחרונים, ונהגו שלא ללוש יותר מקילו מאתיים.
ג. קודם האפייה יאמרו כל העוסקים בתפקידים השונים: "כל מה שאעשה היום בעסק המצות הריני עושה לשם מצת מצוה".
ד. אין לתת לקטן ללוש ולערוך את הבצק, הואיל והמצות צריכות להיעשות לשמן. ובכלל זה שפיכת המים לקמח וכל שלבי האפייה השונים, ונחלקו האחרונים האם יכול לעשות את החורים במצות.
ה. אין לערב בבצק שום דבר אחר בנוסף לקמח ומים.
ו. שפיכת המים לתוך הקמח תיעשה בזהירות רבה, כדי שלא יעוף מהקמח לכלי המים.
ז. את שפיכת הקמח והמים יעשו שני אנשים שונים.
ח. הלש יתחיל בלישה רק לאחר ששופך המים סיים את שפיכת המים, ולאחר שהרחיק משם את הכלי, מחשש שיתיז מהבצק על הכלי.
ט. אם העיסה יצאה דביקה אין להוסיף לה קמח, אלא יכין עיסה נוספת יבישה ויחבר את, אולם אם העיסה קשה ורוצה להוסיף לה מעט מים, אין בכך איסור. שתי העיסות.
י. היות וללש מצוי שנדבק בצק רב לידיים, ישנם רבים המקפידים בימינו שהלש ישתמש בכפפות חד פעמיות. אולם, יזהר שידיו לא יתחממו כתוצאה משימוש בכפפות אלו.
יא. עיבוד הבצק צריך שייעשה היטב, לכן, למרות לחץ הזמן לא כדאי למעט בעיבודו.
יב. אין להשאיר כלל את הבצק ללא התעסקות. ובמיוחד הדבר חמור לאחר שלב ה"פינערים", כלומר לאחר גמר עיבוד הבצק, שהנחתו ללא עסק מחמיצה אותו מיד. לכן, לאחר חלוקת הבצק לעורכים, יש לתת את שאר הבצק לאדם שיעסוק בו מהבצק רק לפי הצורך של העורכים, וכל עוד עסוקים במצות שלפניהם – ימשיך לעסוק בכל הבצק שבידו. וכן יש להקפיד שלא לתת את המצות המוכנות בפני המחורר (הרעדלר) בעוד ישנם בפניו מצות רבות שטרם חורר, מפני שיעמדו שם זמן רב ללא עיסוק בהם.
יג. זמן האפייה הכולל הינו שמונה עשרה דקות. ומודדים זמן זה עד רגע ההכנסה לתנור, אולם זמן האפייה עצמו אינו נחשב.
יד. אם שמרגיש כי ידיו התחממו במהלך רידוד הבצק או לישתו, יעצור ויקרר את ידיו במים,ולאחר שינגבם ישוב למקומו.
טו. בזמן הלישה והעריכה לא יגע בשום דבר שאינו קשור לאפייה עצמה. אין לדבר בטלפון, לגעת בבגדים, בראש וכדומה, שכן יתכן וישנם פירורים של חמץ שהיו שם קודם האפייה או שנפלו לשם במהלך האפייה עצמה, וכן שלא יסיח דעתו מהאפייה.
טז. כל העוסקים בבצק יפשילו שרוולים, יורידו שעונים וכד', כדי שלא יידבקו שם פירורים ויעברו מעיסה אחת לשנייה.
יז. העורכים במערוכים ישתדלו במידת האפשר שלא לרדד 'טלאי על טלאי' מפני שאז מצוי שהמצה לא נאפת היטב בתוכה.